איך להכניס את הילד לגן בביטחון?
הורים רבים חוששים לקראת פתיחת שנת הלימודים החדשה, איך משלבים את הילד/ה בגן בהצלחה בתחילת שנת הלימודים?
החשש קיים בין אם מדובר בגן חדש ובין אם מדובר בחזרה למסגרת לאחר אחת החופשות.
במשך חודשי הקיץ הורים מחכים ששנת הלימודים תתחיל, שהמשפחה תיכנס בחזרה לשגרה מבורכת ושכל אחד מהילדים ישתלב במסגרת החדשה שלו בשמחה ובכיף.
ואז… בפתיחת שנת הלימודים, ההורים והילדים עוברים יחד בקרים סיוטיים של פרידה כואבת בכניסה לגן. הילד/ה בוכה בהיסטריה, הגננת לוחצת על ההורים לצאת מהגן ולהשאיר את הילד בהבטחה ש”יהיה בסדר”.
ההורים נקרעים מהבכי של הילד, מתעכבים ומאחרים לעבודה, דואגים במהלך היום, חשים רגשות אשמה על הקושי של ילדם ומתייסרים מחדש מהבכי שלו באיסוף מהגן בסוף היום.
מעגל הקסמים הזה יכול להימשך במשך שבועות ואפילו חודשים ארוכים. והשאלה היא, איך יוצאים מזה? איך הופכים כל בוקר מסיוט לפרידה טבעית ובריאה בתחילת היום, עד שנפגשים שוב בשמחה ובהתרגשות בסוף יום העבודה והלימודים של המשפחה?
1. תיאום ציפיות הורה-ילד
בכל גיל ועם כל ילד אפשר לעשות תיאום ציפיות. לקראת תיאום הציפיות נשאל את עצמנו את השאלות הבאות:
- איך אנחנו, ההורים מרגישים עם כניסתו של הילד לגן? האם אנחנו שלמים עם המהלך? שמחים לקראת הרגע הגדול?
- מה הילד הולך להרוויח בשלב החדש שהוא נכנס אליו? העובדה שהילד נכנס לשלב חדש, למסגרת חדשה שבחרנו לו בקפידה, תקדם אותו, תצמיח אותו, תהווה חלק אינטגרלי בהתפתחות ובגדילה שלו.
- מה ההורה הולך להרוויח בשלב החדש? הכניסה של הילד למסגרת חדשה תאפשר גם לנו, ההורים, להתקדם לשלבי ההתפתחות הבאים שלנו. הילד יפתח עצמאות וביטחון, יתבגר וילמד להתמודד עם אתגרי חיים חדשים “כמו הגדולים” ואנחנו נוכל להיות פנויים יותר לעצמנו, לילדים האחרים שלנו, לזוגיות, לקריירה ועוד. נזכור שילד שרואה הורים שמממשים את עצמם ושמחים במה שהם עושים ביום-יום, מתפתח להיות אדם בוגר שאף הוא מממש את עצמו ושמח בחלקו.
לאחר שתיאמנו ציפיות עם עצמנו, נמשיך ונפתח שיח דומה עם ילדנו:
- נתעניין בתחושותיו, רגשותיו ורצונותיו לקראת השלב החדש. נזכור שכל רגש הוא ליגיטימי ונחשוב יחד מה עושים עם הרגש הזה ואיך מתמודדים בתרחישים שונים.
- נשאל את ילדנו מה הדברים הטובים והמרגשים שמחכים לו בגן החדש? משחקים חדשים, חברים חדשים, גננת טובה ואוהבת, הזדמנות ללמוד דברים חדשים על העולם, על הטבע, על חברות, על מוזיקה, על יצירה ועוד ועוד. איזה כיף שהולכים לגן חדש!
- נשתף את הילד גם ברגשות ובחששות שלנו. נוכל לספר לו שנתגעגע במהלך היום כשהילד בגן ואנחנו בעבודה, שאנחנו מתרגשים שהילד ייחשף וילמד דברים חדשים, שגם אנחנו שמחים לחזור לעבודה אחרי החופש ולהשיג מטרות חדשות משלנו.
ממליצה בחום לעשות סימולציות עם הילד לקראת הכניסה לגן. לתכנן יחד את חיבוק ונשיקת הפרידה – יש ילדים שיעדיפו שחיבוק הפרידה יהיה באוטו, ליד הדלת של הגן לפני שנכנסים פנימה, ליד הדלת אחרי הכניסה לתוך הגן או רק לאחר שהילד מתיישב ליד משחק.
נתכנן את זמן הפרידה – ”אני אעמוד ליד הדלת בתוך הגן כמה דקות עד שתרגיש מוכן לגשת למשחק.” או: ”אנחנו נשב יחד באחד השולחנות למספר דקות ואז אמא/אבא יתנו חיבוק ויצאו לעבודה.”
על כל הדברים ממליצה בחום לשוחח מראש עם הילד ולשמוע את מחשבותיו בנושא. הרבה פעמים נופתע לטובה מהמוכנות ומהדעתנות שלו בנושא ולהמון ילדים ההכנה הזו עשויה להספיק בכדי לדעת למה לצפות ולהיכנס באופן “חלק” לגן.
גם עם ילד שעדיין אינו מדבר ניתן לעשות את חלק מתיאום הציפיות הנ”ל. ההמלצה תהיה שההורה יגיד בקול וישתף את הילד במחשבותיו ורצונותיו לקראת היום הראשון בגן (במשפחתון/מעון). כשההורה מדבר ומתכנן את הדברים, זה יוצר אצל ההורה רגיעה וביטחון ואת זה הוא מקרין לילד ולצוות הגן בעת הפרידה בימים הראשונים.
2. נכבד את התחושות והרגשות של הילד
בכי הוא תגובה פיזית טבעית ונורמלית לרגשות שעוברים על הילד שלנו. גם התפרצויות זעם בגן או בבית לפני/אחרי יום הלימודים יכולות להוות חלק נורמלי מהתהליך. אלו דרכים של הילד שלנו לספר לנו ש: קשה לו, הוא מתרגש, הוא חושש, הוא עצוב, הוא מרגיש בודד במצב החדש. הרגשות הללו הם חלק מהחיים והרצון שלנו כהורים אינו לחסוך ממנו קושי או את הרגשות שעולים מהקושי, אלא להעניק לו כלים להתמודדות עם הקושי.
אלו מסרים וכלים נרצה להעביר ולהעניק לילד?
- חום ואהבה
- תחושת שייכות
- גבולות ברורים – מה מקובל ומה לא מקובל בזמני התסכול. למשל, מותר לבכות, לשכב על הרצפה במקום בטוח ולהביע כעס, לשבת בצד ולהירגע. אסור להרביץ לאמא או למישהו אחר, אסור לעשות משהו מסוכן.
אני ממליצה להגיד מילים כמו:
“זה בסדר לבכות כשקשה לך.”
“אני מאד מבינה אותך, גם לי זה לא קל.”
“אני ממש מחכה לסוף היום לראות אותך שוב.”
“אני יודעת שתצליח, אני יודעת שיש לך את הכוחות להצליח.”
“אני מאמין בך, אני סומך עליך.”
3. נכבד את התחושות והרגשות שלנו, ההורים
גם אנחנו מתרגשים, גם אנחנו חוששים.
כל מה שאנחנו מרגישים עכשיו לגיטימי – עצבות וגעגוע, דאגה וחשש, רצון “לברוח” מהסיטואציה, לחץ שלנו לקראת המשימות שלנו בהמשך היום.
כל מה שאנחנו מרגישים עכשיו לגיטימי – עצבות וגעגוע, דאגה וחשש, רצון “לברוח” מהסיטואציה, לחץ שלנו לקראת המשימות שלנו בהמשך היום.
נזכור שגם אם ההורים שלנו, חברים שלנו, הורים של ילדים אחרים בגן עברו/עוברים את זה אחרת, הם שונים מאיתנו. אנחנו לא יותר או פחות טובים מהורים אחרים. הדינמיקה הורה-ילד תמיד תהיה שונה בכל בית ובכל משפחה – ואף בין ההורה לכל אחד מהילדים השונים שלו! – כי כאלה אנחנו. אנחנו בני אדם וכמו שכל בני האדם שונים, כך הדינמיקות בינינו יהיו שונות.
4. ניתן לנו ולילד תזכורת קלה לתיאום הציפיות בכניסה לגן
רגע לפני היציאה מהאוטו/הכניסה לגן, נזכור יחד איך תכננו לנהל את הפרידה.
בתפיסה שלי, ילד שמוכן ויודע למה לצפות הוא ילד בטוח ורגוע יותר.
זה לא אומר שבזכות כל ההכנות והשיח הוא לא יבכה, יתרגש, יחווה קושי. ההכנה תעזור להשאיר את הקושי ברמה סבירה ונשלטת יותר מאשר אם הילד נמצא בחוסר וודאות מוחלט.
5. ניתן אמון בצוות הגן/מעון/משפחתון
זה חלק קריטי בחוויה. אנחנו מלאי חששות ולצערנו, מוקפים בסיפורים מאד מאד קשים על פגיעה בילדים במסגרות שונות והעניין אינו פוסח על אף מגזר או מסגרת – מעונות, משפחתונים פרטיים, גני עיריה. אחר כך אנחנו גם עוברים מסע עם צוותי החינוך בבתי הספר, שאינו תמיד מסע חלק וחיובי.
אך החלופה של לא לסמוך על המטפלת/גננת בעייתית הרבה יותר בעיניי מאשר לתת – בשלב ראשון – אמון שיתגלה כמוטעה ואסביר מדוע:
אנו מעוניינים לגדל ילדים שמסוגלים לתת אמון בבני אדם; ילדים שניחנים באופטימיות ותחושה כללית שהעולם הוא טוב.
נכון שאנחנו גם נחנך אותם לראייה ביקורתית, לתשומת לב לסימני אזהרה חיוניים לביטחון שלהם. אך בבסיס נרצה שיהיו מלאי ביטחון ואמון כי אחוז הטוב סביבם גדול בהחלט מאחוז הרע. אנחנו שומעים יותר על הרע והוא מחריד, אך הוא אינו החוויה העיקרית של רוב הילדים.
לכן, נדאג בשלב ההרשמה למסגרת לברר היטב, לקבל המלצות מאנשים שאנחנו סומכים עליהם, לוודא שאנחנו מכניסים את הילד שלנו למסגרת הבטוחה והטובה ביותר. ובכניסה לגן ניתן אמון.
בסוף המאמר אתייחס לסימני אזהרה שבעקבותם ייתכן שנוציא את הילד מהמסגרת ואף נדווח במידת הצורך על התנהלות צוות הגן.
6. רגע הפרידה – מתוך כבוד לגבולות שקבענו לנו ולילד
ילד שמצליח לתפקד בהתאם לתכנון, נשחרר בהתאם לתכנית ונצא לדרך ליום החדש שלנו! נאמין בו ונסמוך עליו שיצליח ונהנה מהשלב החדש, כולל שיח מעניין ומרגש בסוף היום על כל מה שהילד חווה בגן החדש!
7. שחרור רגשי שלנו ההורים יגביר סיכוי לשחרור רגשי של הילד
בהמשך לסעיף הקודם – שחררו! אני יודעת שזה קל להגיד וקשה ליישם. הלב שלי יוצא אליכם ההורים כי הקושי הוא אמיתי! יחד עם זאת, אתם מהווים מודל לילד שלכם. המודל הזה כולל גם את הדאגה והאכפתיות שלכם – ואיזה כיף לילד המתוק שלכם שזכה בהורים כאלה נוכחים ואוהבים. המודל שאתם מהווים כולל בנוסף יכולת להיות אדם משוחרר, בטוח ובוטח באחר, עצמאי. כן, גם אתם זקוקים לעצמאות מהילדים שלכם, כמו שהם צריכים ללמוד לפתח עצמאות מכם.
אני יודעת שתצליחו!
במידה והילד אינו מצליח לשחרר אותנו ביציאה מהגן, נפעל באופן הבא:
- נאשר את התחושות שלו – “זה בסדר שאתה בוכה, אני מבינה, גם לי קשה להיפרד, מחכה לפגוש אותך בסוף היום, יודעת שתצליח.” חשוב שנבין ונכבד את הבחירה של הילד במעמד הפרידה – הוא יכול לבחור להיכנס בנחת ובשלווה והוא יכול לבחור להיכנס בבכי. אין נכון ולא נכון. הכניסה בנחת דורשת איפוק וזה אתגר גדול שמוביל לכניסה רגועה ונעימה יותר. הכניסה בבכי אולי מגבירה את המתח של הרגעים האלה אך גם מאפשרת שחרור רגשי שעלול להקל עליו בהמשך היום. אז נוכל לקבל בביטחון את שתי האפשרויות וכל בחירה שהילד יבחר היא מקובלת. ייתכן שבסוף היום נעשה חשיבה עם הילד, האם מחר הוא ירצה לנסות להיכנס בדרך אחרת, או שהוא בוחר באותה דרך גם מחר. ונכבד את ההחלטה שלו.
- נעביר את הילד לטיפולה של אחת מצוות הגן – מומלץ לברר מראש מי תהיה המטפלת שקולטת אותו בכניסה ועוזרת לו במידה והפרידה קשה לו. ייתכן שנעביר אותו פיזית מהידיים שלנו אליה והיא תחזיק אותו בידיים שלה. יכול להיות שהילד עומד עצמאית ורק היד שלו תועבר מאחיזה ביד שלנו לידה של המטפלת.
- נסתובב ונצא מהגן, למרות שהילד עדיין בוכה (או צועק) לאמא/אבא. חשוב לדעת שהרגע הזה הוא מאתגר מאד – לילד, לנו ואף למטפלת. וככל שנאריך את הרגעים האלה, הקושי יימשך יותר זמן ואף יתעצם. ברגע שאנחנו מסתובבים ויוצאים בביטחון – אנחנו משדרים לילד שלנו שאנחנו סומכים עליו להתגבר, משדרים לצוות שאנחנו סומכים עליהם לטפל בו ולעזור לו.
8. במידת הצורך – בירור עם צוות הגן לגבי השתלבותו של הילד במהלך הבוקר
אפשר, אך לא חובה, ליצור קשר עם הצוות לאחר כשעה כדי לברר שהילד נרגע. (ממליצה שהילד לא ידע על זה, כדי לא לעורר מחדש את קושי הפרידה.) זו המלצה רק להורים שממש מתקשים להתרכז בהמשך יום העבודה בגלל הדאגה שהילד אולי לא נרגע.
ברוב המקרים נגלה שהילד נרגע די מהר והשתלב בטוב בפעילות הגן.
9. חיזוק חיובי להתנהגות הרצויה
בסוף היום, נגיע בשמחה ובהתרגשות לאסוף את הילד – שהצליח לעבור את היום הראשון במסגרת!
נעודד ונחזק אותו על כך ונשמע ממנו על כל החוויות החדשות שחווה במשך היום.
לא נילחץ מזה שהילד בוכה כשאנחנו מגיעים – זוהי תגובה כמעט אינסטינקטיבית של הילד הנובעת מהתרגשות, שמחה על בואו של ההורה שמהולה בעצב על הגעגוע שהיה במשך היום.
נשים לב, בנוסף, שיש ילדים שעוברים דווקא את היום הראשון בצורה מצוינת אך ביום השני, לאחר שקלטו שהמצב החדש הופך לשגרה, יבטאו פתאום קושי גדול יותר עם הפרידה.
נגיע פתוחים לכל תרחיש, גם ביום השני/השלישי בגן, בשבוע השני של שנת הלימודים או לאחר החופש הבא (חגי תשרי, חנוכה וכו’) התגובות של הילד הן נורמליות ולגיטימיות.
10. “מבחן השבועיים” והתייחסות לסימני אזהרה
ברור שלא תמיד הכל ורוד. לפעמים נראה שהקושי של הילד מתמשך באופן מעורר דאגה, נראה פתאום תופעות חדשות ומדאיגות כמו רגרסיה רגשית, הרטבות (לילדים גמולים), התפרצויות זעם וכד’.
ההמלצה שלי היא לערוך את “מבחן השבועיים”: כל תופעה חדשה יכולה להיות חלק נורמלי מהתהליך. אפשר גם לשתף את הצוות בקושי שאת רואה מחוץ לגן ולשמוע את דעתן/עצתן. זה עדיין שלב של אמון בצוות, התייעצות והיוועצות ויש כאן הזדמנות משמעותית לחוש את תגובות הצוות ברגע האמת. במקרים רבים יהיו להן טיפים מעולים שיעזרו לך ולילד. בנוסף, את תשתפי אותן ברעיונות שלך מתוך ההיכרות שלך עם ילדך וייתכן מאד שהן ישכילו לשנות דברים בהתאם לצרכים ולתגובות של הילד, כדי להקל עליו בשלב הראשוני בגן.
ברוב המקרים, נראה הקלה מיום ליום. זה סימן טוב ונמשיך את התהליך בסבלנות ובאופטימיות.
במידה ועוברים שבועיים והקשיים אינם חולפים ו/או מחמירים, כדאי בהחלט לערוך חשיבה מחודשת. ייתכן שמתוך התייעצות עם אדם אחר בעל נסיון קודם או עם איש מקצוע, נחליט להוציא את הילד מהמסגרת הנוכחית ולמצוא לו מסגרת שיותר מתאימה לו.
במידה ונתקלנו בתופעה שנראית פוגענית מצד אנשי הצוות, נדווח לאנשים הרלוונטיים.
גם אם החלטנו להעביר את הילד מהמסגרת, אם יש חשש ממשי לפגיעה בילדים אחרים, אחריותנו לדווח על כך.
מאחלת לכם התחלה טובה בגן החדש, שנת לימודים מבורכת ופוריה!
לכל שאלה אני כאן בשבילכם, מוזמנים ליצור קשר בטלפון, בוואטסאפ או דרך האתר.